סן מרקוס היא עוגה ספרדית קלאסית. עוגה חגיגית, עשירה ואלגנטית. מקור העוגה באזור קסטיליה שם נמצא מנזר סן מרקוס שעל שמו נקראת העוגה שמזוהה בעיקר עם חג הפסחא אך בגלל חגיגיותה נאפית גם באירועים מיוחדים וניתן למצוא אותה במאפיות במשך כל השנה. אז מה שטוב לספרדים, טוב גם לחג הפסח שלנו ולאחר שלמדתי את העוגה, הבנתי שהיא תהיה מושלמת בגרסת הפרווה, כי אני לא הולכת להפסיד אותה בערב החג! העוגה בנוייה משלוש שכבות של ספוג שקדים, אותם אפיתי בשלוש תבניות כדי להקל ולבטל את החיתוך. ובינהם קרם וניל

אני מכורה לטירמיסו. אוהבת את הרכות הנמסה בפה בשילוב קרמי קפה, עבורי זה עונג רצוף! כבר שנים בא לי להכין טירמיסו כשר לפסח. רציתי להפוך את הבישקוטי (לשונות חתול/ אצבעות הגבירה) לעוגיות אמרטי שקדים, כאלה שהם כמו מעין מקרון, חלולים בפנים, סופגים את כל סירופ הקפה לכדי ביס מושלם. הקצפתי חלבון עם אבקת סוכר ותיבלתי בליקר אמרטו (ליקר שקדים), קיפלתי פנימה אבקת שקדים יחד עם אבקת סוכר, מעט קורנפלור וקמח מצה. זילפתי על נייר אפייה אצבעות ואפיתי, התוצאה הרשימה אותי מאוד. הבישקוטים לא התפשטו

בפסח שרים ומבקשים: מלאו כיסיי באגוזים, ולי אם אפשר אז אגוזי לוז... עוגת אגוזי לוז בחושה, רכה ועשירה, מלאה בדברים טובים שאופים בפשטות ומעל קרם נוטלה רך ונמס בפה שמקציפים לאיחוד בקלות עם עיטור נוצה שנותן טאצ׳ סופי וחגיגי בזילוף נוטלה ומתקבלת עוגה נפלאה לחג, גם לערב וגם לימי חול המועד, גם לארוח וגם לפינוק, קוצרת מחמאות במינימום עבודה ומקסימום טעמים. אני כבר יודעת שהיא תככב אצלי. אגוזי לוז טריים קונים בחנויות הפיצוחים והתבלינים, שיהיו טבעיים ואם אפשר קלופים משום שאיננו קולים את ה

בתחילת ימי הבלוג, רקחתי טארט חמאת בוטנים, יחד עם ריבת תותים וגנאש שוקולד. בזמנו, אלה היו הטעמים האהובים על בני עומר וחבריו. ההשראה לטעמים הם כמובן מאותו סנדוויץ אמריקאי של חמאת בוטנים יחד עם ריבת תותים, השילוב המלוח-מתוק הממכר הזה, ויחד עם שוקולד זה מעשיר ומקפיץ את הטעמים מעלה. הרעיון לעוגה על פי אותו טארט אהוב ובסגנון העוגות-גומות הכה אהובות הקיימות בבלוג. הכנתי עוגת שוקולד רכה, לאחר האפייה יצרתי בה גומות עם ידית כף הגשה עגולה, לתוך הגומות זילפתי חמאת בוטנים ומרחתי מעל שכבת